עראבי (קטינה) נ' "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

פסק דין

התובעת, ילידת 1996, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 22/8/01, עת שיחקה עם בני גילה בסמוך לבית הוריה, שעה שנסע במקום רכב שנהגו אינו ידוע, ואבן עפה מתחת לגלגליו ופגעה בראשה של התובעת, ועקב כך היא נפלה ארצה ואיבדה את הכרתה, הובהלה לבית החולים, שם אושפזה שם עד ליום 28/8/01.

התביעה לעניין החבות נתקבלה בהחלטה מיום 25/2/10.

לעניין הנזק, טוען ב"כ התובעת כי יש לפסוק לתובעת, בגין כאב וסבל ובגין ימי האשפוז, סך של 45,000 ₪, בגין הוצאות רפואה ונסיעות לעבר בסך של 10,000 ₪, בגין עזרת צד ג' לעבר בסך של 10,000 ₪, ובגין עזרת צד ג' לעתיד, בסך של 5,000 ₪, ובגין הוצאות לעתיד ופגיעה בפוטנציאל ההשתכרות לעתיד, בסך של 20,000 ₪, הוצאות משפט לדוגמה ושכ"ט עו"ד.

ב"כ הנתבעת טוענת כי, משלא נגרמה לתובעת נכות צמיתה עקב התאונה הנ"ל, יש לפסוק לה פיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 10,000 ₪, ולדחות את התביעה לראשי נזק אחרים, משלא הוכחו בראיה.

לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה עקב התאונה הנ"ל, ומשכך, אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד.

לא הוגשה כל ראיה להוכיח כי נגרמו לתובעת הוצאות רפואה בעבר, ולא הוגשה כל ראיה ללמד כי התובעת תזדקק בעתיד, עקב נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה הנ"ל, לטיפול רפואי ולתרופות כלשהן, כאלה שלא תהיינה מכוסות לפי חוק בריאות ממלכתי, ולכן, אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין כך.

לפי סיכום האשפוז מיום 28/8/01, והמסמכים הרפואיים הנוספים התומכים בכתב התביעה, הרי שהתובעת, לאחר שנפגעה מאבן בנסיבות הנ"ל, איבדה את הכרתה, הובהלה לבית החולים רמב"ם, שם אובחן אצלה דמם אפידורלי גדול בראש, ובעקבות כך עברה היא ניתוח לניקוז ההמטומה, ולאחר מכן הועברה לחדר טיפול נמרץ, ובהמשך, למחלקה כירורגית לילדים להמשך טיפול ומעקב. התובעת שוחררה מאשפוז ביום 28/8/01, עם המלצה למנוחה, הוצאת תפרים לאחר מספר ימים והמשך מעקב. בהמשך היא היתה במעקב רפואי בקופת חולים עקב תלונות על כאבי ראש וכאבי עיניים. אישור רפואי אחרון המצורף לתביעה הינו מיום 28/3/02. לאור נזקי הגוף שנגרמו לתובעת עקב התאונה הנ"ל, טיב הטיפולים הרפואיים שנזקקה להם והיקפם, כפי שתואר לעיל, וכפי שעולה מהתיעוד הרפואי, אני פוסק לה, בגין כאב וסבל, וכן בגין ימי האשפוז, פיצוי בסך של 15,000 ₪.

אומנם, לא הוגשה ראיה להוכיח את היקפן המדויק של הוצאות הנסיעה שנגרמו לתובעת, עקב התאונה הנ"ל. יחד עם זאת, סביר הוא כי נגרמו לה ולהוריה הוצאות נסיעה, משהוכח כי היא אושפזה בבית חולים למשך 6 ימים, והיתה במעקב רפואי בקופת חולים, ואני פוסק לה, על דרך ההערכה, פיצוי בסך 2,000 ₪.

אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין הוצאות נסיעה לעתיד, בהעדר ראיה להוכיח נזקקות כאמור בעתיד.

לאור גילה בזמן הרלבנטי ( ילידת 1996 ), אשפוזה למשך מספר ימים, והבדיקות והטיפולים להם נזקקה בהמשך, שוכנעתי כי התובעת נזקקה לעזרת הוריה, במידה החורגת מהרגיל. כן התחשבתי בכך שאין המדובר בתקופת אשפז ארוכה, ובכך שהתובעת לא נזקקה לבדיקות וטיפולים רפואיים ממשוכים ובהיקף ניכר לאחר מכן, ואני פוסק לה פיצוי בגין עזרת צד ג' בסך של 3,000 ₪.

אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין עזרת צד ג' לעתיד, בהעדר ראיה להוכיח נזקקות כזו בהמשך, עקב התאונה הנ"ל.

סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, פיצויים בסך של 20,000 ₪, הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ כדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ח' ניסן תש"ע, 23 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: